אין שום נרטיב שיכול להצדיק דבר כזה.
פה אנחנו מסכימים. בהחלט.
אתה באמת חושב שיש קו של דימיון בין הצבא לאירגון שמתייחס ליהודים כקופים וחזירים ורוצה להקים חליפות איסלאמית?
קו הדימיון היחיד שאני רואה הוא הצדקת פגיעה באזרחים ואימוץ של פסיכים שרוצים לראות דם.
אתה מסכים שיש הבדל בין פגיעה מכוונת באזרחים לבין פגיעה בשל העובדה שחמאס מסתיר רקטות בתוך בתי חולים או גני ילדים?
שמע, הייתי לוחם בצבא וסבלתי מכל רגע, כמוני גם חבריי לגדוד לפלוגה ולמחלקה, אף אחד לא שש אלי קרב ורוצה לראות דם בצד שלנו או בצד השני.
הרוב המאוד מוחץ פשוט רוצה לחזור הביתה למשפחה ולחברים.
בצד השני לעומת זאת יש רוב שבחר בחמאס בבחירות האחרונות לפרלמנט. יש אנשים שקמים בבוקר ועושים ישיבות שהנושא המרכזי שלהן זה איך להרוג יהודים כי הם יהודים.
אני לא רואה סימטריה מוסרית בין הצדדים. אני מכיר את האנשים שמחזיקים את הנשק ועומדים בגבול. הם אנשים טובים. אלה שמעבר לגדר, לפחות ברובם המוחץ לא.
כשאתה בונה את השאלה ככה - ברור שאני מסכים. אבל האם זה תיאור של המציאות? האם זה מסכם את האלימות שלנו או שלהם?
למה צריך סימטריה מוסרית? איך מחשבים את זה בכלל עם כל כך הרוגים בשני הצדדים? ואיזו סימטריה אפשרית בכלל כששני הצדדים עסוקים בלצייר את הצד השני כסוג של שד?
אפשר להמריא למחוזות פילוסופים.
אני מנסה לפשט את זה. אתה מאמין שיש רוע בעולם? או שהכל נסיבות ומי שהרביצו לו כשהיה קטן כתוצאה מכך ירביץ בעצמו כשיהיה גדול?
אני מאמין שיש אנשים רעים, פשוט ככה. בלי סיבה או הצדקה.
בהתייחסות ישירה-
לא צריך לראות חדשות או לפתוח פייסבוק בשביל להבין שזו המציאות.
הייתי שם, חילצתי קבוצה של מתפללים מקבר יוסף בשכם שהמון זועם ניסה לרוצץ להם את הראש כי הם יהודים. ההמון צעק תוך כדי "מוות ליהודים" ואין כאן הרבה מקום לפרשנות.
לגבי הסימטריה-
וודאי שצריך. אני רוצה לישון כשאני יודע שהמדינה שלי לא עושה דברים שאני תופס
כאיומים ונוראיים בשמי ובעזרת כספי המיסים שאני משלם.
חשוב לי להיות מוסרי וחשוב לי להדגיש שמי שעומד מולי הוא ציניקן לא מוסרי. שעושה שימוש בילדים. שמכוון בכוונה על אזרחים.
אם אני לא מספיק ברור-
הגבולות בין הטובים והרעים לא מטשטשים לי בסיפור הזה. ואני מרגיש שלך הם כן.